חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

גזר דין בתיק ת"פ 48484-11-11

: | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום באר שבע
48484-11-11
12.9.2012
בפני :
אור אדם

- נגד -
:
מדינת ישראל
 :
1. ראאד מסעד (עציר)
2. חליל אבו עמאר (עציר)
3. עלאא סמירי (עציר)

עו"ד מ. אריאתה
גזר דין
  1. שלושת הנאשמים הורשעו בכתב האישום המתוקן בעבירה של הסתננות, בכך שביום 22.11.11 הסתננו לישראל, בכך שעברו במנהרה מעזה למצרים, משם הוסעו ברכב לגבול ישראל, כאשר כל אחד מהם שילם 50 $ עבור המעבר במנהרה, אז חצו את הגבול בסמוך לציר פילדלפי ונתפסו על ידי כוחות הביטחון.
  2. המאשימה ביקשה לגזור את דינם של הנאשמים בחומרה. היא ציינה את החומרה המיוחדת שבשימוש במנהרות לצורך ההסתננות, ואת התכלית ההרתעתית שבעבירת ההסתננות הנושאת בחובה מימד ביטחוני. מדובר בשלושה נאשמים אשר הסתננו לישראל לאחר תכנון מוקדם וקפדני, היערכות והכנת תשתית ומכאן מדובר בעבירת הסתננות ברף הגבוה. המאשימה הפנתה לשורה של פסקי דין בהם נגזרו עונשים מחמירים בעבירה זו.
  3. בא כוח הנאשמים הדגיש כי מדובר בשלושה נאשמים ללא עבר פלילי, ובכך שונה עניינם ממירב הפסיקה שהגישה המאשימה. הוא הדגיש כי הנאשמים הינם תושבי עזה ואם היו תושבי סודן או אריתראה, כלל לא היה מוגש נגדם כתב אישום בנסיבות דומות. הסניגור הוסיף וציין כי מדובר בנאשמים צעירים שבאו לישראל על מנת לעבוד, ללא כל כוונה ביטחונית.        
    הסנגור המלומד ביקש להחיל גם בעבירות הסתננות, את הרציונאל של הלכת פראג'ין (רע"פ 3173/09 פראג'ין נ' מדינת ישראל, (2009)), המדבר על אינדיבידואליזציה של הענישה. לנאשם 1 תשעה אחים ואחיות, לנאשם 2 עשרה אחים ואחיות ולנאשם 3 ישנם 13 אחים ואחיות. המצב הכלכלי החמור בעזה חייב אותם להיכנס לישראל על מנת להשתכר כדי שיוכלו לרכוש מוצרים בסיסיים למשפחותיהם.
  4. קיימת חפיפה מסוימת בין העבירה של כניסה לישראל שלא כדין לעבירת ההסתננות.
    יחד עם זאת, קיים שוני של ממש, כאשר לעבירה של כניסה לישראל שלא כדין נקבע עונש מירבי של שנה מאסר, ולעבירה של הסתננות נקבע עונש מירבי של חמש שנות מאסר.       
    בית המשפט המחוזי בתל אביב התייחס לאבחנה זו וקבע כי אין מדובר בכפילות בעלמא. פרשנות תכליתית מחייבת להבחין בסכנה המיוחדת שמצא המחוקק בעצם הכניסה ארצה שלא כדין מגבול שיש בו סיכון ביטחוני (ע"פ (מח' ת"א) 71494/06 מדינת ישראל נ' אלווסיני (2007)). מכאן שאין להקיש מהענישה החלה על עבירות של כניסה לישראל שלא כדין על רמת הענישה בעבירות של הסתננות, בהן קבע המחוקק עונש מחמיר יותר.
  5. אינני גם מוצא שיש ממש בטענת האפליה אל מול המסתננים מסודן או אריתראה. אפליה היא התנהלות שונה כלפי מי ששווה מכל בחינה רלוונטית. תושבי רצועת עזה שונים מהותית מהמסתננים המגיעים מאפריקה. ברצועת עזה שולט החמאס וקיים סיכון ייחודי בחדירת תושבי רצועת עזה לישראל. נדמה כי אין צורך להכביר מילים באבחנה ברורה זו.
  6. העדר האפשרות לחציית גבול פשוטה ברצועת עזה למדינת ישראל, הביא למגמת ההסתננות בציר ה- "ח", דרך גבול מצרים. בציר זה עלולים להסתנן גם תושבי רצועת עזה שיש בכניסתם לישראל סיכון ביטחוני. אכן, אין לייחס לנאשמים עבירות שלא ביצעו, אולם הסתננותם של הנאשמים מביאה ל"שימון" מערכת ההסתננות המסוכנת מעזה דרך מצרים. 
  7. בית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע אמות מידה לענישה בעבירת הסתננות במסגרת ע"פ (מח' ב"ש) 7171/06 מדינת ישראל נ' עורג'אן ואח' (2006)) ופסק הדין אושר בבית המשפט העליון ברע"פ 6313/06 אבו זרעאן נ' מדינת ישראל (2006). נקבע, כי תפקידו של בית המשפט לפעול למיגור התופעה של הסתננות מגבול מצרים על ידי ענישה מרתיעה. באותו עניין הוחמרו העונשים לכדי 12, 14 ו- 20 חודשי מאסר כאשר מדובר היה בנאשמים בעלי עבר פלילי.      
    בע"פ 6344/09 מדינת ישראל נ' עזמי ואח' (2009), עמד בית המשפט המחוזי על החומרה שבמעבר מרצועת עזה דרך מנהרות דרכן עוברים גם חומרי חבלה, והחמיר בענישה מחודשיים מאסר לתשעה חודשי מאסר בפועל לגבי נאשמים ללא עבר פלילי.        
    בעפ"ג (מח' ב"ש) 43787-05-11 מדינת ישראל נ' דבארי (2011), מדובר היה בשני נאשמים עם עבר פלילי ובית המשפט המחוזי החמיר בענישה, כאשר קבע כי המצב הביטחוני מחייב הרתעה ממשית ואפקטיבית כנגד עבירות ההסתננות, אולם כמובן שרמת הענישה שנגזרה איננה רלוונטית לענייננו, כאשר מדובר בנאשמים בעלי עבר פלילי.        
    בע"פ 6474/08 פרג'אלה נ' מדינת ישראל (2009), דחה בית המשפט העליון בקשה לערעור שני ואישר עונשי מאסר של 21 חודש, אם כי ענישה זו נקבעה לנוכח עבר פלילי ומאסרים על תנאי שאינם רלוונטיים לענייננו.        
    הסנגור מנגד הגיש את גזר הדין בת"פ 1470/06 מדינת ישראל נ' מסעד ואח' (2006), בו נגזרו על נאשמים ללא עבר פלילי ועם עבירה נלווית תשעה חודשי מאסר.
  8. המאשימה נסמכה גם על תיקון שנערך לאחרונה לחוק למניעת הסתננות, אולם נראה כי עיקרו של התיקון איננו משפיע על העבירה נשוא אישום זה.
  9. אין ספק כי עבירת ההסתננות הינה עבירה שאין להקל בה ראש. מדינת ישראל נמצאת במצב לוחמה מתמשך עם הרשות העוינת השולטת ברצועת עזה. הסתננות מעזה למצרים וממצרים לישראל, תוך שימוש במנהרה ולאחר מכן חציית גבול בינלאומי המפריד בין מצרים לישראל, היא בעלת סממנים יחודיים וחמורים המאבחן אותה מכניסה לישראל שלא כחוק.
  10. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שמדובר בשלושה נאשמים צעירים, ללא כל עבר פלילי שזוהי הסתבכותם הראשונה וללא כל עבירות נלוות. כמו כן, יש להביא בחשבון את המצוקה הכלכלית שהביאה אותם לבצע את העבירות.          

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>